המחיר של "הזוהר הברוקלינאי"

"אני עובד בתחום אבטחת המידע, יש לי הכנסה יציבה וטובה מאוד לגילי. אני יכול לשכור בעצמי דירה טובה ולפרנס משפחה במלואה. אבל כשיצאתי לשוק השידוכים, הבנתי שהכסף שהרווחתי ביושר הוא "לא מספיק" עבור הקהילה.

ההורים של הבחורות שאיתן שידכו אותי התחילו כבר מהיום הראשון להעריך את הפוטנציאל שלי לפי הסטנדרטים של האליטה המקומית. השדכנית אמרה לאבא שלי במפורש: "אליעזר הוא בחור טוב, אבל אין לו חלק בעסק גדול והמשפחה שלו לא יכולה להבטיח קניית בית בלי משכנתא. בחורות ממשפחות מיוחסות רוצות היום מיד רמת חיים מסוימת: בגדי מעצבים, חופשת פסח במיאמי, שכונה יוקרתית". מעריכים אותי לא לפי האופי שלי, לא לפי היחס שלי לבחורה ואפילו לא לפי הדתיות שלי, אלא לפי היכולת לספק באופן מיידי חיי מותרות. המערכת טיפחה אצל דור שלם של כלות פולחן של צרכנות חומרית, ואם אתה סתם בחור ישר ועובד, רומזים לך שלא הגעת לרמת הדרישות שלהם."