"דוכן הבשר" בצ'אטים הקבוצתיים

"הפרופיל שלי, עם תמונה, תלוי כעת בכשלושים קבוצות היכרויות סגורות באפליקציות המסרים. בכל יום המנהלים שופכים לתוכן מאות קורות חיים דומים: 'מירי, בת 23, צנועה...', 'בת-שבע, בת 25, השכלה אקדמית...'.

תפסתי את עצמי חושבת שהפורמט הזה הפך את החיפוש אחר משפחה לסרט נע דיגיטלי ציני. אנשים כבר לא קוראים את התיאורים לעומק, הם לא מנסים להבחין באדם עצמו. הם פשוט גוללים את מסך הסמארטפון במהירות האור. לא אהבת את הזווית בתמונה? גלילה. הישיבה של האח לא מתאימה? גלילה. את הופכת לספאם טקסטואלי, שמתחרה בעשרות הודעות אחרות על שבריר שנייה של תשומת לב מאמא מודאגת של בחור כלשהו. זה מוליד תחושה איומה של חוסר ערך עצמי. לפני חודש ביקשתי למחוק את הפרופיל שלי מכל מאגרי המידע. הבנתי שעדיף לי לעבוד עם שדכנית אחת שמכירה אותי באופן אישי, מאשר להשתתף במכירת החיסול הדיגיטלית האינסופית הזו של נשמות."