אשליית ההגירה למען האהבה
"גרתי בברוקלין, הייתה לי קריירה מצוינת בתחום הנדל\"ן, חברים וקצב חיים מוכר. בשוק ההיכרויות שידכו אותי לבחורה מדהימה מלונדון. התאהבנו זה בזה. משפחתה הייתה בעלת עסק מקומי גדול, ואביה הציב תנאי: הנישואין אפשריים רק בתנאי שאעבור לגור אצלם. נכנעתי לרגשות והסכמתי, בהחלטה שלמען האהבה אפשר להזיז הרים.
התחתנו, עברתי. ואז המציאות הכתה בי בחוזקה. בלונדון לא היה לי מעגל חברתי משלי, שוק העבודה הבריטי דרש קשרים אחרים, ובעסק של חמי הרגשתי כמו בן-בית עלוב שעושים לו טובה. אשתי הייתה מאושרת — היא נשארה באזור הנוחות שלה, ליד החברות וההורים שלה. ואני ישבתי כל ערב בדירה זרה וצברתי בשקט כעס. בכל ריב התלקחה בתוכי המחשבה: 'הרסתי בשבילך את כל החיים שלי, ואת לא יכולה לוותר לי בדבר קטן!'. האהבה שלנו החלה להתפורר מן הטינה הלא-מדוברת הזו. שידוך גיאוגרפי הוא לא רק שינוי כתובת, הוא איתחול מלא של האישיות, וצריכים להיות מוכנים לכך שני הצדדים, אחרת הצד הקולט יהפוך מהר לאובייקט של שנאה סמויה."
טוען...
