שלושים פגישות לשום מקום

"ספרתי: בשלוש השנים האחרונות יצאתי ל-32 פגישות ראשונות. שלושים ושתיים פעמים לבשתי את הבגדים הכי טובים שלי, נסעתי ללובי של מלונות בניו יורק, חייכתי, שתיתי תה וניהלתי את אותה שיחת חובה על תוכניות לעתיד, על הישיבות של האחים ועל רמת הכשרות.

בשלב מסוים פשוט נכבה אצלי מתג בפנים. עכשיו, כשהשדכנית שולחת לי קורות חיים חדשים, אני לא מרגישה לא שמחה ולא תקווה — רק עייפות עמומה וכבדה. כל הבחורים התמזגו אצלי לפנים אחד חסר-פנים. אני תופסת את עצמי יושבת בפגישה ומחכה באופן לא מודע שתעבור שעת החובה כדי שאוכל להיפרד בנימוס ולנסוע הביתה. החברות שלי חוגגות אירוסים אחת אחרי השנייה, ואני מרגישה כמו מנגנון שבור. זה נקרא שחיקה משידוכים. הדבר הנורא ביותר הוא לאבד את האמונה שמאחורי השורות היבשות של קורות החיים בכלל נשאר אדם חי ועמוק, שמסוגל להבין אותך. החלטתי לקחת הפסקה של שלושה חודשים ופשוט לחסום את הצ'אטים עם השדכניות, אחרת אצא מדעתי."