תסמונת המצילה

"בפגישה הרביעית הבחור התוודה בפניי בכנות ובאמוציונליות רבה שבעברו היו לו בעיות חמורות של התמכרות להימורים ודיכאון, אבל עכשיו הוא נקי ו'מחפש בחורה דתית עמוקה ומבינה, שתהיה לו נמל מבטחים שקט ותעזור לו להישאר בדרך הנכונה'.

בראש שלי נדלק מצב של חסד (רחמים). נדמה היה לי שזו השליחות הרוחנית הגדולה שלי — להציל את הבחור הזה, לחמם אותו באהבתי ולבנות בית של צדק. התחתנו. אחרי שמונה חודשים הגיע המשבר הגדול הראשון, והוא נשבר — שוב התחילו החובות, ההימורים הסודיים והתפרצויות הזעם, שבהן הוא החל להאשים אותי ('את לא תומכת בי מספיק!'). מצאתי את עצמי לכודה בתלות-הדדית. הבנתי דבר נורא: נישואין הם ברית בין שני אנשים בוגרים ויציבים. אסור להינשא מתוך רחמים או מתוך רצון להפוך למטפלת. ריפוי של אדם צריך להיעשות במרפאות מתמחות, ולא ליד האח המשפחתי."