חזרה לחיים אחרי השכונה ה'סגורה'

"גדלתי בקהילה חרדית מאוד מחמירה וסגורה (בנוסח חסידי). עם הזמן הבנתי שרמת ההסתגרות הזו מן העולם אינה מתאימה לי. עברתי לשכונה אורתודוקסית פתוחה יותר, התחלתי להתלבש מעט יותר מודרני, ונרשמתי לקולג'. נשארתי דתייה לחלוטין, אך שיניתי את המוקד.

אבל בשוק השידוכים מצאתי את עצמי 'בין העולמות'. עבור הבחורים מהחוג הקודם שלי אני עכשיו 'נפולה' ו'מודרניסטית מדי', והם מביטים בי בשיפוטיות. ואילו לבחורים מהעולם המודרני אורתודוקסי אני נראית 'מוזרה מדי' ו'מכווצת'. בפגישות הם מתבדחים על נושאים שאני לא תמיד מבינה, מדברים על סרטים שלא ראיתי בילדותי, ומתפלאים על המנטליות שלי. השדכנים משני הצדדים מרימים ידיים: 'רחל, שברת את המערכת. תחליטי מי את'. זו תחושה בודדה מאוד — להבין שאת מודרנית מדי עבור אלה ושמרנית מדי עבור אחרים, רק מפני שאזרת אומץ לחיות את חייך שלך."