שבויה של פאה זרה

"גדלתי בסביבה אורתודוקסית מודרנית במיאמי, אבל הארוס שלי ומשפחתו הם ממעגל שמרני הרבה יותר. אנחנו אוהבים מאוד זה את זה, אבל ככל שהחתונה מתקרבת היא ממלאת אותי באימה תת-הכרתית בגלל דבר אחד: הפאה.

לפי כללי הקהילה שלהם, מיד אחרי החופה אני מחויבת להסתיר לחלוטין את שערי תחת פאה יקרה וכבדה. החמות העתידית שלי כבר גררה אותי לסלון, שם בחרנו דגם בעלות של כמה אלפי דולרים. מדדתי אותה, הבטתי במראה ו... לא זיהיתי את עצמי. הביטה בי אישה זרה, מבוגרת, מכווצת. יש לי שיער שופע וחי שתמיד היה חלק מה'אני' שלי. הרעיון שעליי לגזור או להסתיר אותו לתמיד כדי להתאים לסטנדרט החברתי של שכונה זרה — חונק אותי. כשניסיתי לדבר בעדינות עם הארוס שלי על האפשרות לחבוש כיסויי ראש יפים או מטפחות, הוא נבהל: 'נועה, אמא שלי והאחיות שלי חובשות רק פאה. אם תצאי במטפחת, בקהילה שלנו יחליטו שלקחתי לאישה מודרניסטית, וזה יפגע במוניטין של המשפחה.' אני מרגישה שהזהות שלי נמחקת למען שלוות נפשו של אחר."