פגישות במקביל: למה "חיסכון בזמן" הוא הונאה עצמית
למה ניסיון להיפגש במקביל עם שני מועמדים מחליש קשב, בהירות ואמון
לפעמים צעירים והורים מדמיינים שפגישות במקביל הן פשוט דרך יעילה לחסוך זמן. אבל בפועל הטקטיקה הזאת בדרך כלל הורסת את אותה תשומת לב פנימית שבלעדיה אי אפשר לקבל הכרעה נקייה בשידוך.
למה זה עובד כל כך רע?
האדם מפסיק להיות אדם והופך לאפשרות. כאשר הראש מחזיק בו־זמנית שני מסלולים, המועמדים מתחילים להימדד לא לפי מהות אלא לפי רושם חיצוני ונוחות.
אשליית השפע מקררת את הלב. במקום לבדוק ביושר דרך אחת, האדם נכנס לשוק של התרשמויות ונעשה ביקורתי יותר, פחות אסיר תודה ויותר שטחי.
זה פוגע באמון. גם כאשר לא תמיד רואים כאן איסור פורמלי, עצם הגילוי של התנהגות כזאת עלול לפגוע בקלות במוניטין וברצינות התהליך.
מה הדגיש הרבי?
פגישות אינן משחק. יש לגשת אליהן ברצינות, לא כאל ניסוי חברתי אלא כאל ניסיון כן להשלים שידוך אם יתברר שהוא מתאים.
מה צריך לעשות השדכן?
לא לאפשר לאנשים להישאר “על המדף”. השדכן צריך לחנך את שני הצדדים למשוב מהיר, כדי שאדם אחד לא יישאר תלוי בזמן שהשני ממשיך “לבדוק עוד”.
מסקנה מעשית. שידוך דורש ריכוז ויושר. כאשר אדם נותן למועמד אחד תשומת לב בלעדית אפילו לזמן מוגבל, ההכרעה נעשית נקייה יותר והלב נעשה אמיתי יותר.
מוכנים לעבור מקריאה לצעד אמיתי?
אם אתם אורחים באתר וכבר חושבים ברצינות על שידוך, אל תחכו. מלאו את השאלון כדי שנוכל להתחיל לחפש עבורכם התאמות מתאימות.
דרגו את המאמר
אנחנו משתדלים לבחור עבורכם את החומרים המועילים ביותר. נשמח לעזרתכם כדי להפוך את בסיס הידע לעוד יותר שימושי.
תגובות
אפשר להשאיר הערה קצרה על מה היה מועיל או מה חסר.
עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.