אינטימיות, פחד ומשיכה פיזית בשידוך: על מה שותקים עד החתונה

נושא זה ברדיט הוא זעקה אמיתית לעזרה. בעולם הדתי, שיחות על הצד הפיזי של הנישואין הן טאבו מוחלט עד עצם האירוסין. כתוצאה מכך, צעירים יוצאים לפגישות מבלי שום הבנה כיצד להעריך משיכה פיזית (כימיה), או מה לעשות עם הפחדים שלהם מפני ליל הכלולות.

מלכודת "העיקר הוא הרוחניות"

מדריכים רבים אומרים: "העיקר שהאדם יהיה ירא שמים, והמשיכה תבוא לאחר החתונה." הניסיון האמיתי של הגולשים מראה שהכלל הזה רחוק מלהיות נכון תמיד.

קול מהרשת:

"התחתנתי עם בחור נפלא, מושלם מכל הבחינות. אבל בפגישות לא הרגשתי כלפיו דבר מבחינה פיזית — כלום. אמרו לי: 'זו צניעות, אחרי החתונה הכול ישתנה.' אנחנו נשואים חצי שנה, ובכל פעם שהוא נוגע בי אני מתכווצת. הוא לא אשם בכלום, אבל אני חשה דחייה מוחלטת. אני בוכה כל לילה. אל תחזרו על הטעות שלי: אם אינכם רוצים אפילו לחבק את האדם לפני החתונה, נס כנראה לא יקרה אחר כך."

המבט הפסיכולוגי: התעלמות מהביולוגיה הבסיסית בשם אידיאלים רוחניים מובילה להפרעות פסיכוסומטיות עמוקות ולנוירוזות. התאמה פיזית אינה "גחמה של העולם החילוני" — אלא יסוד מכונן של הנישואין היהודיים (מצוות עונה). אם אין בין שני אנשים משיכה פיזית בסיסית בשלב הפגישות (גם תוך שמירה על דיני הצניעות), בניית נישואין על ההיגיון בלבד היא מסוכנת.

כיצד להעריך התאמה בבטחה

הקשיבו לשפת הגוף. אינכם יכולים לגעת זה בזה (אם אתם שומרים על שמירת נגיעה), אך אתם יכולים לבחון: האם קולו של האדם נעים לכם? הבעות פניו? האם אתם רוצים להימצא במרחב האישי שלו, או שאתם נרתעים אינסטינקטיבית לאחור?

הבחינו בין פחד לדחייה. התרגשות לקראת חיי האישות היא דבר טבעי. אך אם המחשבה על קרבה פיזית עם האדם הזה דווקא מעוררת בכם מחאה פנימית עמומה — זהו סימן רציני שאסור להתעלם ממנו.